הגיגון - אצל רופא השיניים

החניכיים התנפחו וכבר נראה שאאלץ לעקור את השן. שמחתי לשמוע שהרופא שלי אינו נמנה בין הממהרים לעקור, אלא אם כן קלו כל הקצין. השיניים הם נכס שיש לשמור עליו, ובכלל כל התערבות כירורגית יש בה סיכון. נתקלתי גם ברופאים שממהרים לעקור גם כשלא ברורה התועלת. אבל כרגע, אצלי, כבר יש דלקת בשורש השן ועלול להגרם נזק לעצם. אין ברירה, לעקור, ויפה דקה אחת קודם. ברוך השם העקירה עברה בשלום בידיו המיומנות של הרופא. >>

-"נראה לי שאתה יכול לנחש איזו שורה משיר מפורסם, נכס צאן ברזל שלנו, קפצה לראשי בדרכי הביתה ברכבת מיד לאחר העקירה", אמרתי לרופא כשחזרתי אליו לביקורת כשבועיים לאחר העקירה. לאחר הרהור קל השיב הרופא: – "אה, ברור: 'אל נא תעקור נטוע'.. - "יפה!" אמרתי ושמחתי לגלות שלרופא שלי יש גם נפש פיוטית, מעבר להוצאה והכנסת שינים, צבתות, מזרקים, מקדחים, סכין סקלפל.. ומיד המשכתי: “והרי נעמי שמר ז"ל היתה נטועה היטב במקורות היהודיים... חיפוש קל בוויקיפדיה העלה שבשיר  על כל אלה שאלה את הביטוי מקהלת: 'עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.' (קהלת, ג', ב'). ליאונרד כהן ואחרים הלחינו בהשראת הטקסט הזה..."

-"שני המשפטים החשובים הללו ראויים לככב על קירות מרפאות השיניים", הצעתי לרופא. -"תחילה התקווה והאופטימיות של נעמי שמר: לא למהר לעקור נטוע; אך כשאין ברירה (כמו במקרה שלי לצערי), מגיעה המלנכוליות של קהלת: "עת לעקור נטוע". -"ואז מה?!” שאלתי ומיד עניתי: "הבה נחזור לאופטימיות עם: 'ועת לטעת שתל'..”, חייכנו שנינו, הוא עם פה מלא כל טוב שיניים צחורות, ואני עם הבטחה לפה כזה: 'שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם:' (שיר השירים, ד', ב')  - בקרוב אי"ה